Рецензия на «О весне и о природе» (Йййаг)

Ййй

עַל אָבִיב וְטֶבַע

שׁוּב פֶבְּרוּאָר הִגִּיעַ לֵסוֹפוֹ
וּבֵגַבוֹ שֶׁל מֶרְץ נִתְקַע בְּמֶרֶץ.
גַּם לֵעִיווֵר בָּרוּר: אָבִיב יָבוֹא
וּמִיָּדֵי שָׁנָה ייִפוֹל לָאֶרֶץ
כְּשֶׁיַּחְתֵּכוּ אֶת חֶבֶל הַטַּבּוּר
שֶׁל אִמָּא – טֶבַע. וְלֵידָה מֻקְדֶּמֶת
תַּגִּיעַ. לְכֻלָּנוּ זֶה בָּרוּר.
אֲוִיר חַמִים.וּווֹדקַה מִתחַמֶמֶת.

עֵצִים עוֹבְרִים אֶל מִגְּוָנֵי צְבָעִים
אוֹפנַתִייִם, וְקָטָלוֹג הַחֹרֶף
זרוּק. שְׁאָר הַשִּׁגְרָה – בְּלִי שִׁנּוּיִים.
זוֹכֵר חִבּוּק בַּמַּדְרֵגוֹת, בָּעֹרֶף
צְמַרְמֹרֶת, וְרָאשִׁית הַחֲוָיָה
שֶׁל הַשְּׂפָתַיִם הַתְּמִימוֹת? לִבְרֹחַ.
לִצְעֹק. לָעוּף. לָמוּת. בַּיָּד כְּוִיָּה-
מֵהַמְּקוֹמוֹת הָאֲסוּרִים. לִגנוֹחַ -

מָה שֶׁנִּשְׁאַר. הַכֹּל כוּסַה אָבָק.
הַנֵּס – עָבַר. זֶה, בְּגָדוֹל, לֹא פֶּלֶא.
הִיא – נְשׁוּאָה מִזְּמַן. הוּא – לֹא רַוַק.
הַלֵּב – עָצוּב. הַכֹּל, בְּעֶצֶם, זֶבֶל.
אוֹ, רַבּוֹתַי, סִלְחוּ לַמְּשׁוֹרֵר
עָלֵי סְטִיָּה פוֹאֶטִית מֵהַדֶּרֶךְ.
זַמָּר נִסְחַף (זֶה, בְּוַדַּאי, לֹא פֶר!),
אִבֵּד לְרֶגַע קַו וְשָׁב. בְּעֵרֶךְ.

נַמְשִׁיךְ... אָבִיב, עֵצִים וְאִמָּא שֶׁל...
אוֹ, כֵּן, אָבִיב, וְ...אִימָאשְ'ךַ! הָאֶרֶץ...
בִּזְמַן כָּזֶה – פְּגִיעָה בִּכְבוֹד הָאֵל -
זֶה לֹא לְהִשְׁתַּכֵּר. זִכְרוּ! בַּמֶּרֶץ
הַשַּׁתְיָנִים אָסְפוּ כְּסָפִים, כֹּחוֹת,
אִתָּם כְּבוֹדוֹ (זֶה שֵחַתוּם לְמַטָּה),
קִבְּלוּ טִפּוֹת לְרִעֲנוּן מוֹחוֹת
וּשְׁאֵרִיוֹת רוֹקְנוּ עַל הַבַלָטוֹת.

וְאָז הִמְשִׁיכוּ הָלְאָה... לְמָשָׁל
לֵסִידוּרִים (עוֹד יַעַסְקוּ, בְּלִי נֶדֶר.(
וְאָנֹכִי נִשְׁאַר לְבַד, אֲבָל
עִם מוּזָה, בַּתִּקְוָה לִסְגֹּר תָ' חֶדֶר
וּלְפַתֵּחַ פֹּה נוֹשֵׂא עַתִּיק
שֶׁל טֶבַע וְאָבִיב; חָס וְחָלִילָה,
אָסוּר דְּבָרִים כַּאֵלּוּ לְהַשְׁתִּיק,
אֲנִי גַּם לֹא מַשְׁתִּיק אוֹתָם, כְּאִלּוּ...

לפני 23.02.2006

Йййаг   16.04.2011 14:56   •   Заявить о нарушении