Рецензия на «Дмемййп иврит» (Стелла Подлубная)
הלוליין הלוליין מתהלך בדרכו והכבל פיצל פיסת-רגל. הצופים התפלאו לו וכה נהנים לזהות את האגל של הדם… הוא מבט לא מוריד. רק צללים נחרבו אל החול, ממחישים גורלו בעתיד: לרחף, או כמו אבן לפול. העיקר לא לסבול, העיקר לא לסבול, העיקר לעולם לא לסבול. השמיים – כיפה של קרקס. הוא מוצלח ומגיע לו פרס – רק פסיעה: או ימינה, או סמאל… העיקר לא לסבול, העיקר לא לסבול, העיקר לעולם לא לסבול. Стелла Подлубная 18.07.2015 16:38 Заявить о нарушении
Перейти на страницу произведения |